12/10/2015 (יומן) מחיר האפס

בואו נדבר על סדרי עדיפויות, ולו בשביל שהיסטוריונים לא יבואו יום אחד ויגידו שנכנענו ללא קרב. נכנענו כן, אבל הנה נאבקנו ואפילו שרבטנו רשומה אחת או שתיים.

ולמה נכנענו? כי אין בנו מספיק אישיות בכדי לנצח את גורמי החיים, ששואבים את ראש רשימת סדרי העדיפויות.

ננסח זאת כך: עבודה, אהבה ישנה, שינה, סדרות טלויזיה, נסיעות מחוץ לעיר וסרטים. זו יכולה להיות רשימת סדרי העדיפויות בפועל של צעיר בן גילי ובן חיי – בפועל, אך לא בתואר.
בתואר תהיה זו פעילות פוליטית, חברויות, התנדבות, קריאת ספרים, לימוד לתואר ראשון, שני, ספורט ובישול. ואז עבודה ואולי גם זיון מזדמן פה ושם.

אבל צריך לעמוד בזכות עצמך כדי לנצח את השגרה השוטפת, ואני – או הצעיר ההיפותטי ההוא, לא מספיק עצמאיים. אנחנו מקרים מזדמנים. סתם גלים שנעים אחורה וקדימה עם אדוות רוח התקופה.

ואולי טוב שכך, הרי אינני עצוב או בלתי מרוצה בסופו של דבר. ורק חבר רחוק שמביע חוסר אמון מובהק בי וביכולותיי, גורם לצביטה בלב.

וזה בסדר, יש מחיר לכך שאתה אפס מחורבן ואני נכון לשלם אותו

מודעות פרסומת
12/10/2015 (יומן) מחיר האפס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s