על השירה

בעיר שבה אף אחד לא כותב שירה, גר משורר. למרות שהוא מספיק טוב, החליט למצוא בכל זאת משוררים נוספים. הבדידות הרגה אותו.

ישב מיודענו ומנה את כותבי המילים. הוא החל מאלה הרושמים רשימות מכולת כדי שלא ישכחו, המשיך בכותבים מכתבי אהבה זה לזה, החוקרים והרופאים החותמים מרשמים על גבי נייר מכתבים, האילמים הנזקקים לשרבוט ועד ילדים בבית ספר שכותבים חיבור בשיעורי לשון, אזרחות, היסטוריה וידיעת הארץ, על אף שאין הם יודעים את הארץ ואין היא יודעת אותם.

בסופו של יום נותר משורר יחיד בעיר, וזאת על אף שיש בה כותבים רבים. כותבים כן, משוררים הם חד משמעית לא

מודעות פרסומת
על השירה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s