הקיץ שבו הבדידות שבה

בערב נינוח של סיפורים קצרים, פגשתי משוררת אמיתית. היא הבטיחה שתשלח את הספר שלה
ובבוקר נשברו המשקפיים

אתם אומרים מה זה קשור, די לזיין. אבל הנה
תמיד שנשברים המשקפיים עולה עיוורון לבן כמו זה של הסופר ההוא
שבטוח היה אנטישמי, אבל היה טוב. ועולה הסרט שעשו בעקבות הספר
מצוין, אבל סיפור אחר
ובבוקר המשוררת שלחה הודעה, וביקשה את הכתובת למשלוח ספר
וטעם של לילה התערבב עם תקווה של יום, ושאלתי כמו תמיד כשקורה דבר טוב – האם למלא לוטו?

בקיץ הזה ידעתי ששוב לעולם אהיה לבד, בבוקר זה ניחם אותי ובלילה זה גרם לי לשתות.

מודעות פרסומת
הקיץ שבו הבדידות שבה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s