חתירה לגאולה

הריח החריף של המציאות לא הסיח. לכל היותר היתה זאת האיכות הגרועה של התמונות שהסיטה, רעשי הרקע שהציקו, קריינות לא מהוקצעת – הוא היה רוצה לומר ״לא מודעת״ אבל הוא יצטרך להלחם על זה, ואנשים מתעבים אידיאליסטים. הוא הוסיף לחתור לעבר הפרי השלם, ממאן להתפשר, כובל את חירותו, המוניטין שעמו, שמחת חייו וחבריו הטובים והרעים כדי לנגוס בו. תמיד כשהיה קרוב החליט שזה לא זה, ותמיד כאב לו שאין ישבנים שירפדו לו את הדרך.
כשכתב באייפון ״ירפדו״ תיקן לו הלה באופן אוטומטי ל״יטרפדו״. תסכולו הפך לצלו, הוא חיפש גאולה. הוא הכאיב לעצמו, הוא וויתר על כל נכסיו.

הארץ המובטחת, שלשמה הוסיף וקשר תהילות ותשבחות, ולשמה הוסיף והעלה את קרבנות דם, נראתה בלתי מושגת לעתים. כדי להגן על התקווה הוא מכר את שארית כוחו.
איני יכול בלי השאיפה להגיע אליה, אמר לפני שהפך סופית לזונה.

מודעות פרסומת
חתירה לגאולה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s