המחנק 1

באוטובוס העומד ברחוב קינג ג׳ורג׳, מול התליטא קומי הנצחי. מקשיב לנחמה הנדל מחזנת את הכניסיני של ביאליק, משעין את הראש על החלון הקר.
אומרים אההההבה יש בעווולם, מה זאת אהבה?
הכוכבים רימו אותה, אני חושב. רימו את נחמה הנדל. שאפו. כבוד למי שהצליח לרמות אחת כנחמה הנדל.
אשת לפידות שכמוה, לא קל היה מן הסתם. בכלל, שביאליק הצליח לרגש אחת כמוה זה הישג לכשעצמו. ואולי זה קסמו של המשורר הלאומי, שהצליח לרגש את כל הנחמה הנדלים הרציניים הללו, להזכיר להם את העוקץ, את הנעורים, האהבה.
מה הם ידעו על נעורים? מה הם ידעו על אהבה?
אבל לשיר הם ידעו, ולכתוב.

עכשיו יהורם גאון שר את שלו, זמן להרים את הראש מהחלון הקר, כעת אני מתקתק במרץ, מנסה להכניס לאייפון את הרגעים הגדולים האלה, רגע של צעיר ירושלמי לשעבר, מתל אביב, המאזין באיכות גרועה למילותיו של המשורר הלאומי, ומנסה לדלות מרגשותיו סיכום ליום פוסט-שלג עכור.

אני לא מתלונן, חלילה, המתלונן מפסיד אומרים חוקי הפוקר הזה.
אבל אני תוהה. לשאול מותר.
חובה לשאול.
כביכול.

הרי אסור לשאול למעשה. כל הזמן בעולם הכל כך מודרני הזה, אוסרים עלי לשאול.
הם אמנם לא מפחדים משאלות, גיבורים גדולים. אבל הם מזלזלים בשאלות, דוחקים אותן, מותירים אותן סובבות בחלל, מחפשות תשובה.
תסתום! אל תציק, אל תזכיר, אל תדייק, אל תתעצל. אל תשאל שאלות
קבל את הכל כי כולם מקבלים זה יותר טוב, כך על כולם להאמין, מקבל את הכל כי אלוהים אמר.
המחנק שאתה חש – בשבילו המצאנו את הכדורים והפסיכיאטרים והחברים והספרים והסיגריות, והמוזיקה.
אם אתה חש מחנק, אבל מחנק אמיתי – לא פרובינציאלי, שטחי, אמיתי! קום עשה מעשה, למה אתה מחכה?
קח גיטרה, עט, ספר, שלט בהפגנה, תוף, מכחול. תלמד אותנו מה זה המחנק הזה, תראה לנו, תן לנו קצת לטעום מזה.
ותמכור את טיפת המחנק הזאת, תעשה קצת כסף, ניקח אותך לטלוויזיה.
נעלים לך גם את המחנק על הדרך. הרי מה ביקשת הרי, תשובה לשאלה שיצרה מחנק? הנה אין מחנק.
חיוך, פלאש. תודה.

אולי אם היה אפשר לשאול שאלות, היה סיכוי לקיים דיון אמיתי. אמיתות החיים הכוזבות, שכולכם מגינים עליהן: הנאמנות, האחריות, הנחמדות, ההישגיות, העליוניות, היושרה, הקידמה, ישתברו שוב ושוב על בימת המשחק שלכם, שהיא כבר לא כזאת פופלארית, ואתם לא תשאלו שום שאלה.
הכל אתם יודעים הרי.

אין לי ברירה אלא להציב עובדות בשטח, לחזור להתכנס לתוך עצמי, לפזר את ברית הידידות, את ההסכמה.
העובדות בשטח זאת הדרך היחידה שלי לקבל תשובה לשאלות.

בטוח שביאליק עצמו, היה מבין על מה אני מדבר. אבל מה אני מתווכח בכלל.

מודעות פרסומת
המחנק 1

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s